בלוג: מצחיק כמה הקשיים שלנו דומים וגם שונים באותו הזמן

יום רביעי התחיל בבוקר עמוס בדברים טובים. תחילה הייתה לי פגישה חשובה עם אנשי חברת "מעוף" לטובת מינוף עסקי של הארגון וההרצאות שלי. הפגישה התארכה מעבר למצופה ולכן איחרתי למפגש עם המלווה שלי לטיול  מטעם החוג החברתי של איל"ן. נפגשנו בכניסה לרכבת בירושלים ובתחנת נתב"ג הצטרף חבר נוסף בדרכנו לנהריה.

פספסנו את הפעילות הראשונה, סיור במפעל של שטראוס, אבל ניצלנו את הזמן העודף בנהריה לסיבוב בטיילת של נהריה. נשמתי את עמוקות את הבריזה שנשבה מהים וכמו תמיד הרוח והגלים הרגיעו אותי. הנחתי תפילין והתפללתי מול הים.

חיכינו שאחד החברים יסיים לרדוף אחרי ציפורים והלכנו ברגל  לכיוון בית קיי, בית הארחה הנגיש והנחמד. בעיקר נהיתי מהמיטה הרחבה והמפנקת, שאפשרה לגוף שלי להשתחרר.

הלכנו לבריכה ושם יכולתי באמת להתפרק, הרגשתי איך המים החמים עוטפים את גופי שנרפה.

אחרי הבריכה ישבנו ואכלנו פיצות וראינו מפלצות בע"מ. תכלס די השתעממתי, אז יצאתי  החוצה לכתוב יחד עם החבר שליווה אותי לכל אורך הטיול. אחרי כמה דקות הגיע חבר טוב והתגלגלנו לשיחה ארוכה על עבודה פנימית וזוגיות, מצחיק כמה הקשיים שלנו היו דומים וגם שונים באותו הזמן.

לאחר מכן הלכנו לכיוון הפנימיות ושתיתי בירה עם החברים עד שהמלווים התחילו לנקר וסימנו לי שגם צריך לישון.

ישנתי פשוט נפלא ובבוקר אחרי שהמלווים העירו אותי שמתי לב שהמטען לא דלוק, כנראה שמישהו ניתק אותו בטעות. המשמעות הייתה שאיכשהו אצטרך להסתדר עד סוף היום בלא סוללה.

אחרי התלבטות קצרה החלטנו להסתכן ולנסות להטעין את הכיסא בכל רגע שנוכל.  לצערי לא היה באוטובוס שקע מתאים. נסענו לאורך כביש החוף. נהניתי להתבונן בים וגם ללמוד עם המלווה מתוך ספר של הרב מנחם מפרומן וספר נוסף של הרב יונתן זקס. כשהגענו ירדנו מההסעה וראינו את הצבים הרכים, פתאום הייתי חייב לשירותים אז המדריך של הקבוצה דאג שהמיניבוס יקח אותנו, תוך כדי שמנו לב שהסוללה על הקו האחרון ממש וכמעט נגמרה. הגענו לשירותים בקניון ושם בשירותים הנגישים בהשגחה פרטית היתה נק' טעינה, מה שנקרא שתיים במחיר אחד. חזרנו לחברה שהתחילו להכין על האש בנחל, ממש לפני שקיעה הנחתי תפילין מול הנוף המדהים.

אשמח לשמוע תגובותיכם, כאן!

רוצים לקבל עדכונים על תכנים חדשים ממני בווצאפ? הירשמו כאן ואוסיף אתכם לרשימת התפוצה!