רחמים מעגליים

אישה עם תינוק יושבת מולי באוטובוס. היא נראית כמעט ילדה ועיניה חוקרות אותי ללא הרף ומביעות רחמים.

אני נמצא ליד החלון, עיני הימנית מביטה בנופי העיר הגועשים והרועשים, ועיני השמאלית נחה על האשה והתינוק. רחמיה אלי נוטפים ממנה. מה היא רוצה ממני? וכי חסר על מי לרחם בעולם?

באחת מן התחנות עולה פקח. הוא עובר בין הנוסעים  ומלקט כרטיסי רב-קו.  כשהוא מגיע אליה אני מבחין שעיניה פתאום נעצמות, "גברת, את הרב- קו" הוא דורש בתוקף.
היא מגמגמת משהו, אני לא לגמרי מצליח לשמוע, וכעבור דקה היא יורדת בחיפזון מן האוטובוס  עם דו"ח מודפס  ובעיניים מושפלות.

אני מביט בה מהחלון, ועיניי מביעות צער ורחמים.

 

אשמח לשמוע תגובותיכם, כאן!

רוצים לקבל עדכונים על תכנים חדשים ממני בווצאפ? הירשמו כאן ואוסיף אתכם לרשימת התפוצה!