מבזק אמונה: תעודת זהות

מי אתה אדוני?

שאלה אותה אנו פוגשים הרבה כשאנו בבנק במשרדים ממשלתיים, בכניסה כאשר השומר מבקש לדעת פרטים מזהים וכדומה.

אך שאלה זו היא גם כן בתוכנו.

מי אני?

הרבה מאיתנו חיים את החיים בצורה לא ברורה, זאת אומרת אף על פי שאנו יודעים לסמן את עצמנו בתור עובד במקום מסוים, נשוי לאדם מסוים, אבא של, אמא של, גר במקום מסוים שכל אלו הדברים עוסקים באנשים אחרים או דברים אחרים אליהם אנו משתייכים, אך מי מאיתנו באמת יודע מי הוא בעצמו, בלי קשר למקצוע, בן זוג, מעמד, מקום מגורים וכו'?

שאלת השאלות!!!

בעצם התשובה האמיתית אם מותר לומר היא שאיבדנו את עצמנו עד כדי כך שאין לנו מושג כבר מה איבדנו ועד כמה..!

אפשר לבחון את הדבר בניסוי פשוט. אם נשב לבד במקום מסוים בלי אף אחד, בלי טלפון, עיתון, ספר פשוט לבד למשך זמן תתחיל להתעורר בקירבנו איזו תחושה של אי נוחות, וזה נותן לנו תמונת מצב כללית עד כמה איבדנו קשר עם העולם הפנימי של עצמנו.

והרי זה כל כך חבל, תשאלו למה?!

בכל אחד מאיתנו קיים עולם מלא, פשוטו כמשמעו, מערכת של כוחות נפשיים, החל מכוחות הבנה עמוקים, כוחות רגש אדירים שמעליהם עומד רצון עמוק ופנימי ואישי מאוד, אך מרוב שהתעסקנו בכל דבר בחיים חוץ מזה הרי שאין לנו שום קשא עם הדבר הזה.

אך לא להתייאש או לייאש כוונתינו, כי אם להאיר את תשומת לבנו לברוח מהמקום הזה ולהגיע לגלות אט אט את עצמנו עולמנו הפנימי והנפלא המלא והגדוש ביופי ובפאר עצום מאוד מאוד...!

 כיצד נעשה זאת?

נקבע לעצמנו זמן איכות. יש זמן איכות עם האישה או הבעל, יש זמן איכות עם הילדים ויש זמן איכות עם עצמנו, נפשנו האישית, הקרובה זאת שמתלווה אלינו לכל מקום בכל זמן. פשוט להיות לבד במקום שנעים להיות בו בשקט ובשלווה. לנתק את עצמנו מכל המטלות, ההתחייבויות והצרכים למיניהם ופשוט לתת לנפשנו אנו להיות, לתת לה מקום וזמן להיות נוכחת כפי שהיא.

יש מי שירגיש שלא קורה כלום, אל בהלה ידידי שהרי כמה זמן לא התראית עם נפשך שלךוכמו כל היכרות חדשה שאורכת זמן כך גם ההיכרות המחודשת עם עצמך אורכת זמן מסוים ואדרבה אתה מתחיל לבנות משהו חדש ונפלא כזה שעוד לא טעמת. (אינני מדבר על היכרות עם רצונות חיצוניים כמו לאכול משהוא טעים וכדומה אלא על רצונות עמוקים, פנימיים וטהורים).

תהליך זה דומה למשל לאדם שבכוונתו לבנות בית הרי הוא צריך לפנות לקבלן בנייה, לתכנן תוכנית, לרכוש חומרי בנייה מתאימים, ולאחר מכן הפועלים מתחילים לבנות שלב אחרי שלב את היסודות ואחר כך את הקרקע ואת הקירות והגג והחלונות וכו' עש שלבסוף האדם מקבל את התוצר הסופי – הבית, שלו הוא ציפה וחיכה והקדיש זמן, כסף ומאמץ רב.

כך בדיוק הדרך לבניין הקשר עם עצמנו. אנו נדרשים לקבוע זמן איכות לעצמנו שבו אנו מתבוננים בחיינו, בתכלית חיינו בעולם בו אנו חיים, התבוננות בנקודה היחידה והאמיתית ביותר של חיינו שבעצם בשבילה ולמענה אנו נמצאים עלי אדמות, וכל זאת באופן מתמיד ועיקבי.

לפתע נחל לחוש כיצד מתחילים להתעורר בתוכנו אותם רצונות אמיתיים ועמוקים של חווינו בעבר (ואולי כבר חווינו אי פעם) ששופכים אור גדול ומאיר על חיינו השיגרתיים בהם אנו עסוקים יום יום וזה ממלאאותנו בתוכנו פנימה לראות את החיים במבט האמיתי , הנכון, המחזק והמועיל באמת.

והרי זה ממש כפי מילותיו הצועקות של דוד מלך ישראל ע"ה: "בצאת ישראל ממצריים בית יעקב מעם לועז הייתה יהודה לקודשו ישראל ממשלותיו" , בצאת נפשנו מהמצרים והצרות של הנפש... אז מאיר אורה הפנימי והיפיפה של הנפש היהודית באור יקרות, האמת זכיתי מעט לטעום מזה בחיי ואני מאחל מלב יהודי ואוהב שתזכו גם אתם...

פסח כשר ושמח!

אשמח לשמוע תגובותיכם, כאן!

רוצים לקבל עדכונים על תכנים חדשים ממני בווצאפ? הירשמו כאן ואוסיף אתכם לרשימת התפוצה!