שאלו את שלומי אם אני מבין אותם. "אני לא מבין כלום" , אמרתי להם "אז אתם מוזמנים לדבר חופשי."

בלוג: לא משתלם לחטוף אותי, -קפריסין 3

ביום הרביעי לשהותו רצינו לשכור טרקטורון לטיול שטח ארוך. קיבלנו התרעה מתיירים אחרים שירידה לשטח עם הטרקטורון עולה מחיר גבוה בהרבה מאשר נסיעה בכביש אלא שהסוכנויות השכרה מדווחות על כך רק לאחר מעשה. הסתובבנו בין כל חנויות ההשכרה ובאמת גילינו שכך הדבר. החלטנו לרדת מהעניין, חזרנו לדירה לארוחת צהריים ואגירת כוחות ויצאנו עם החלטה לחפש שיט נוסף בים. שלומי ואריאל התרוצצו ואני בינתיים התחלתי להירדם בתוך הרכב, כשחזרו הם סיפרו שכל מה שהם הצליחו למצוא היה סירות ישנות ומקרטעות. הייתי תשוש ומתוסכל מבזבוז היום ורק רציתי לנוח.

בדירה, נזרקתי למיטה לתנומה ושני החברים יצאו לסיבוב בעיר. אריאל העיר אותי ושאל אם אני רוצה ללכת לארוחת ערב עם חבר מהישיבה וכמה מכרים שלו בהם נתקלו במהלך הסיבוב. הוא הבטיח אוכל משובח, אנשים משוגעים והפתעה. נסענו לשם ונכנסתי לתוך הבית שהתמלא בצעקות כלפי המסך ששידר משחק כדורגל חשוב ככל הנראה. הבחורים שהכירו את שלומי ואריאל קיבלו אותי בשמחה, הציגו את עצמם, ואמרו שהם שמחים סוף כל סוף לפגוש אותי.  אך האחרים בחדר נראו מופתעים ועשה רושם שהם לא הרגישו בנוח ממני. שמעתי אותם מתלחששים ואז  הם שאלו את שלומי אם אני מבין אותם. "אני לא מבין כלום" , אמרתי להם "אז אתם מוזמנים לדבר חופשי." עם השנים התרגלתי לתגובות הללו, לצערי העולם נוטה לשפוט אנשים לפי מראה חיצוני ולא מהרהר באפשרות שהמראה הוא רק קליפה.

אכלנו על האש מפנק ביותר ואז התחילו דיבורים על מה כולם עשו עד אז ונדלקתי על הרעיון שסיפר אחד מהם על שיט בסירת מנוע שעשה, במהירות של תשעים קמ"ש, סימנתי לשלומי והוא אמר לי שאני בעל הבית. לאחר מכן אריאל הגיע ואמר שהוא לוקח אותי לאנשהו. הוא הסיע אותי בשביל חשוך לגמרי ואמרתי לו שהוא מכיר אותי מספיק זמן כדי לדעת שלא משתלם לחטוף אותי, זה פשוט דורש יותר מדי עבודה. פתאום קלטתי שאנחנו ממש על שפת הים. כבר בטיסה אמרתי להם שאני רוצה לכתוב לפחות פעם אחת על יד הים ודווקא בלילה. עד אז לא הזמן בידי כי אחרי הימים הארוכים הייתי עייף מדי. אריאל סידר לי את המקל על הראש ואת האייפד והשאיר אותי שם בחול. מדי פעם הגיעו בחורים מהמסיבה והסתכלו עליי סקרנים. השקט והגלים השרו עליי נחת והתחלתי לדבר עם בורא עולם ואז לכתוב לו.

 

עומד מול הים עם דף חדש
ניגש אל סף החוף ורואה גל רודף גל
עומד איתן לא נסחף

צריך להעריך את הכוחות
כשהקול נשמע ואינו נראה.
לעמוד מול העולם 
שומע את הים שקורא לי...

לוקח עץ מנסה לראות ענף
ויש זמן שהענף שוכח את הזרע ממנו בא
הסערה היא העוזרת לנשמה לצמוח. 

הקלף עף מתהפך בלי להרגיש
נופל על החול לא מעז לשאול
הרצון הפנימי מקשה להראות את שאתה
הפיתוי פורט על מיתרים צורמים

אבל אז מגיע למיתר הנכון, הגל עובר
והניגון הוא אפשרי..

 

שלומי טפח לי על הגב, הסתכלתי על השעה וראיתי שכבר שתיים בלילה. אמרתי לו שמחר מחכה לנו  יום ארוך ושכדאי לנו לקום מוקדם. חזרנו לדירה שלנו ופתאום חבר של אריאל הגיע עם טרקטורון ושאל מי המשוגע פה שנרוצה לנסוע על הטרקטורון לפנות בוקר?  הם העלו אותי ויצאנו לסיבוב לילי ארוך מסביב לשכונה, שבשבילי היתה אחת החוויות המפתיעות שעברתי.  

 המשך בקרוב...

הפרק הקודם

אשמח לשמוע תגובותיכם, כאן!

רוצים לקבל עדכונים על תכנים חדשים ממני בווצאפ? הירשמו כאן ואוסיף אתכם לרשימת התפוצה!