בלוג: חשבו שהפתק הזה לתרומות

השבוע הלכתי  למסיבת ארוסין של חבר טוב  שלי.

למזלי מסיבת האירוסין הייתה בירושלים וחשבתי שלא הייתי צריך להילחם להגיע כי זה לא היה מחוץ לעיר והתחבורה הציבורית הבין עירונית לא נגישה אבל המחשבה שלי תיעתעה בי והייתי צריך לנסוע להר נוף וכמובן ביררתי את כל פרטי הגעה לאולם.  לפני שיצאתי מהדירה ביקשתי מהמדריך שיתלה לי פתק על הכסא שהיה כתוב בו את את קו האוטובוס ושם התחנה שהייתי צריך לרדת בה.
הנהג שהוא הוריד אותי בתחנה הראשונה הוא ראה את הפתק אבל לא קרא את מה שהיה כתוב בפתק וכנראה הוא חשב שהפתק הזה לתרומות והוא שם לי על השולחן 10₪ וניסיתי להסביר שזה לא לתרומות אבל זה היה מאוחר מידי כי הוא היה צריך להמשיך במסלול שלו. וכשעליתי על הקו השני לכיוון הר נוף הנהג חגר אותי בצורה לא נכונה באוטובוס ובמשך 5 דק' ניסיתי להסביר לו שהוא צריך לקשור אותי אחרת וזה היה בשבילי כמעט בלתי אפשרי אבל אני לא ויתרתי אמרתי לו מספר פעמים לקשור את החלק האחורי של הכסא ולא את כולי ולבסוף הוא הצליח לקלוט את מה שאני אומר והרגשתי סיפוק אדיר שלמרות המגבלה של הדיבור המטרה הושלמה. כשהאוטובוס הגיע לשכונת הר נוף התחנה האחרונה הייתה מסוף הר נוף בכלל הייתי צריך לעלות על קו 74 ולא על 75 וזה בלבל אותי כי שניהם מגיעים להר נוף. נאלצתי לרדת ולא ידעתי לאן אני צריך להמשיך אז נסעתי הלוך ושוב  עם הכסא למצוא מישהו שהתייחס אלי ולברר איתו איך אני אגיע לקו 74 ולפתע ראיתי שני אנשים שמתקרבים לכיווני פניתי אליהם והם לא הצליחו להבין אותי סימנתי להם עם העניים על הפתק והוא היה כבר חצי תלוי על השולחן גם הם חשבו שהפתק הזה לתרומות ואמרו לי שאין להם כסף ואז המשיכו והישאירו אותי לבד. היו לי מחשבות מה אני אעשה האם לחזור בחזרה לדירה וזהו אבל לא רציתי להיכנע לאתגר הזה וניסיתי לחפש תחנת אוטובוס ובאמת מצאתי תחנה שהאוטובוס מגיע ישר לאולם הפעם הנהג היה עירני והוא קרא את הפתק ואחרי שעתיים של טלטלות הגעתי לאירוע...

אשמח לשמוע תגובותיכם, כאן!

רוצים לקבל עדכונים על תכנים חדשים ממני בווצאפ? הירשמו כאן ואוסיף אתכם לרשימת התפוצה!